#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט. מה למדנו בסוגייתנו הוראות מעשיות במצות תלמוד תורה (ממקום ובמקום, ילמד ויהגה, משכח ולא ידע מאי קאמר, גפי מרומים ובור, קובץ על יד, הלומד מרב אחד, ישלש שנותיו, הוראה)?	"&quot;כי אם בתורת ה' חפצו&quot; אין אדם לומד אלא ממקום שלבו חפץ ובמקום שלבו חפץ.<p dir=""rtl"">לעולם ילמד אדם תורה ואח&quot;כ יהגה שנאמר &quot;בתורת ה' ואח&quot;כ &quot;ובתורתו יהגה&quot;.</p><p dir=""rtl"">לעולם לגריס איניש ואף על גב דמשכח ואף על גב דלא ידע מאי קאמר, שנאמר &quot;גרסה נפשי לתאבה&quot; </p><p dir=""rtl"">בתחילה &quot;על גפי&quot; (מושב שאינו קבוע) ולבסוף &quot;על כסא&quot;, בתחלה &quot;בראש מרומים&quot; (במחבואות) ולבסוף &quot;עלי דרך&quot;, בתחלה &quot;שתה מים מבורך&quot; ולבסוף &quot;ונוזלים מתוך בארך&quot;. </p><p dir=""rtl"">אם עושה אדם תורתו חבילות חבילות מתמעט ואם קובץ על יד ירבה, שנאמר &quot;הון מהבל ימעט וקובץ על יד ירבה&quot; אמר רבא ידעי רבנן להא מילתא ועברי עלה, אמר רב נחמן בר יצחק אנא עבידתה וקיים בידי.</p><p dir=""rtl"">גמרא עדיף ללמוד מרב אחד דלא לפלוג לישני, אבל בסברא אם לומד מרב אחד אינו רואה סימן ברכה לעולם.</p><p dir=""rtl"">לעולם ישלש אדם שנותיו שליש במקרא שליש במשנה ושליש בתלמוד, ומשלש ביומי (לרש&quot;י את ימי השבוע ולתוס' כל יום).</p><p dir=""rtl"">&quot;רבים חללים הפילה זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה&quot; &quot;ועצומים כל הרוגיה&quot; זה תלמיד שהגיע להוראה ואינו מורה, ועד כמה עד מ' שנין ואם שווה לגדול העיר אפשר אפ' קודם למ' שנין.</p>"	עבודה זרה יט.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יט: הבונה מרחץ לגוי ובנה גם את מקום שמעמידים בו ע&quot;ז האם שכרו מותר ומדוע?	"א&quot;ר אלעזר אר&quot;י שכרו מותר. אם זה לא ע&quot;ז ממש - פשיטא שמותר, דלכו&quot;ע משמשי ע&quot;ז אינם אסורים עד שיעבדו.<p dir=""rtl"">עבודה זרה ממש - למ&quot;ד אינה נאסרת&nbsp;&nbsp;קודם שתעבד נמי מותר, למ&quot;ד נאסרת לזה נצרך חידושו ששכרו מותר שסבר ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף ובמקוש האחרון אין בו שווה פרוטה.</p>"	עבודה זרה יט:		
